Israel

Resilient
Beijing’s Media Influence Efforts
Low
23 85
Local Resilience & Response
High
43 85
Scores are based on a scale of 0 (least influence) to 85 (most influence)
A woman commutes by bicycle through the streets of Tel Aviv, Israel. Editorial credit: Jose HERNANDEZ Camera 51 / Shutterstock.com.

23 / 85

נמוך

מאמצי התקשורת של בייג'ינג

43 / 85

גבוה

החוסן המקומי והתגובה

 

חסין

סטאטוס


 

דו"ח זה הוכן כחלק מהפרויקט של בית החופש  (Freedom House) בנושא השפעתה התקשורתית העולמית של בייג'ינג (2022). מחקר זה גילה כי המפלגה הקומוניסטית הסינית הגבירה את מאמציה להשפיע על זרימת החדשות והמידע ברחבי העולם מאז 2019 תוך שהיא משתמשת בטקטיקות יותר מתוחכמות, סמויות וכוחניות. אך עיתונאים, קבוצות בחברה האזרחית, וכמה ממשלות הגיבו לקמפיין זה בדרכים שמיתנו את השפעותיו. ממצאי הדו"ח והמתודולוגיה שלו זמינים במלואם באנגלית, בספרדית ובסינית.

דו"ח זה מייצג באופן מעמיק את המצב בישראל מ-2019 עד אמצע 2022.


ממצאים עיקריים

הפחתת ההשפעה באחרונה: אמצעי התקשורת של המדינה בסין, במיוחד "הרדיו הבינלאומי של סין", ונציגים דיפלומטיים, השקיעו באחרונה מאמצים ניכרים בניסיון לעצב את דעת הקהל. ב-2019 מאמצים אלה נשאו פרי בחדירה למגזר התקשורתי בישראל. בכל אופן, הדיון הציבורי הממוקד על היבטים בעייתיים של השפעתה של המפלגה הקומוניסטית הסינית, השגריר החדש והממשלה החדשה בישראל, כמו גם השפעותיה של מגפת הקורונה, הפחיתו ב-2021 את השפעתה של סין, בהשוואה לשנים קודמות.

שינוי עמדותיה של סין, ספקנות מצד הממשלה הסינית: סקרים זמינים של דעת הקהל מצביעים על ירידה בעמדות האוהדות כלפי סין בקרב ישראלים מאז 2019, מ-66 אחוז ל-48 אחוז, עם מידת אמון נמוכה במיוחד ביחס לשֽי ג'ינפינג כמנהיג עולמי (20 אחוז) (ראה/י סעיף דעת קהל).

קידום הקירבה התרבותית, תגובות לביקורת: המסרים התקשורתיים של המפלגה הקומוניסטית הסינית המיועדים לקהלים ישראלים נראים לעתים קרובות כמכוונים לעודד סוג של קירבה היסטורית בין ישראל וסין או בין העם היהודי והעם הסיני. לעתים, הם מתנגדים במרומז או במפורש לארה"ב, לתעשייה הביטחונית, או לדאגות מצד מבקרים נוספים ביחס להשלכות הביטחוניות של מערכת יחסים חמימה מדי (ראה/י סעיף תעמולה).

הרדיו הבינלאומי של סין: אמצעי התקשורת הממלכתי הסיני שמצליח להגיע לקהל הרחב ביותר בישראל הוא הרדיו הבינלאומי של סין. תחנה זו אינה משדרת באופן נרחב באמצעות הרדיו אך יש לה נוכחות חזקה יחסית ברשתות החברתיות, ועיתונאי צעיר כריזמטי דובר עברית שוטפת, שהופיע כאישיות תקשורתית בפני עצמה. הרדיו הבינלאומי של סין גם סיפק מימון ושיתף פעולה עם השידור הציבורי בישראל בהפקת סדרת וידאו על סין (ראה/י סעיף תעמולה).

צורות התקשורת שמפעילה השגרירות וסיורים מסובסדים לעיתונאים: השגרירים של סין לישראל וחברי סגל דיפלומטי אחרים פרסמו מאמרי דעה רבים באמצעי התקשורת הישראליים. לפחות בשני מקרים מתועדים, השגרירות יצרה קשר עם עיתונאים שגילו ביקורתיות ביחס לפגיעה בזכויות האדם מצד המשטר ודרשו מהם להתנצל או לסגת מעמדתם אך דרישות אלה נדחו, ומקרים אלה נחשפו. ממשלת סין או גופים הקשורים אליה הזמינו עיתונאים ישראלים, על חשבון גופים אלה, לסיורים בסין, כולל במחוז שינג'יאנג. לפחות כתב אחד של ישראל היום, חינמון הנחשב לעיתון הנפוץ ביותר בישראל, חזר מסיור כזה ב-2019 ופרסם מאמר בלתי-ביקורתי החוזר על עמדותיה של הממשלה הסינית. לא נמצאה עדות לקמפיינים של מידע כוזב שקשורים בסין ומתנהלים בישראל, אך פרסומים מטעם דיפלומטים סיניים והרדיו הבינלאומי של סין כללו גם מידע שקרי מטעה על שינג'יאנג (ראה/י הסעיפים תעמולה, צנזורה, דיסאינפורמציה).

השפעה עקיפה באמצעות האקדמיה: המימון מטעם הממשלה הסינית של המגזר האקדמי בישראל גדל במהלך שני העשורים האחרונים, ומשפיע באופן עקיף על הכיסוי התקשורתי. כמה חוקרים מדווחים על כך שעודדו אותם להביע עמדה אוהדת כלפי בייג'ינג או להיזהר ביחס לביקורת פומבית על מצב זכויות האדם בסין, אפילו כאשר אחרים מביעים ביקורת בפומבי על הממשלה הסינית או עורכים מחקר על נושאים פוליטיים רגישים (ראה/י סעיף צנזורה).

סביבה תקשורתית קטנה של התפוצה הסינית בישראל: התפוצה הסינית ואוכלוסיית הגולים הסיניים בישראל הן קטנות, ומורכבות בעיקר ממהגרי עבודה בענף הבנייה. לא ידוע על מערכת תקשורתית-סביבתית (ecosystem) של התפוצה הסינית בישראל, אך חברים בתפוצה זו עלולים להסתמך על WeChat או אפליקציות אחרות הזמינות בישראל בצריכת תכנים חדשותיים (ראה/י סעיף תפוצה סינית).

כיסוי תקשורתי חזק של השפעתן המקומית של סין ובייג'ינג: ישראל היא ביתו של מגזר תקשורתי עצמאי ונמרץ שבשנים האחרונות כיסה נושאים כמו הפרות זכויות אדם ונושאים פוליטיים רגישים אחרים הקשורים לסין, כולל התייחסות להשפעתה של המפלגה הקומוניסטית הסינית על התקשורת בישראל. מאחר שאין כתבים זרים בסין, אמצעי התקשורת בישראל מסתמכים במידה רבה על תרגומים לעברית של מידע חדשותי ודיווחים אחרים בינלאומיים בסיקור המתרחש בסין. לצד כמה פרשנים מהאקדמיה, אתר ניטור התקשורת העין השביעית ממלא תפקיד חשוב בחשיפה ובביקורת על מקרים של השפעה תקשורתית של בייג'ין (ראה/י סעיף חוסן).

הגנות משפטיות ובדיקת ההשקעות של סין בישראל: חופש העיתונות בישראל מוגן באמצעות חוקי היסוד, המשמשים כמעין חוקה, ומערכת משפט עצמאית, אך מאמרים מודפסים בנושאי ביטחון טעונים אישור של הצנזור הצבאי. החוקים בישראל מטילים מגבלות מסוימות על בעלות זרה על אמצעי תקשורת. ב-2019, הקבינט הישראלי הקים ועדה לקביעת אופן הבדיקה של משקיעים זרים, כולל משקיעים סיניים (ראה/י סעיף חוסן).

פערים ונקודות תורפה: אמצעי התקשורת הפרטיים בישראלים מרוכזים באופן בולט מאוד בידיהם של אילי הון בעלי קשרים הדוקים עם העלית הפוליטית ובכמה מקרים, בעלי אינטרסים עסקיים בסין, שאינם מחויבים לחשוף בפני הציבור מידע אודות אינטרסים פיננסיים ואחרים שלהם. פערים בשקיפות, נוף רגולטורי מקוטע של שדה התקשורת ואכיפה חלשה, כמו גם חילופי שלטון תכופים, יוצרים הזדמנויות פוטנציאליות להשפעה סמויה של המפלגה הקומוניסטית הסינית (ראה/י סעיף נקודות תורפה).

[הערה: הערכים המספריים והדו"ח הזה אינם משקפים את התנאים ברצועת עזה או בגדה המערבית]

רקע

ישראל היא דמוקרטיה מרובת מפלגות עם מוסדות חזקים ועצמאיים המבטיחים זכויות פוליטיות וחרויות אזרחיות לרוב האוכלוסייה, למרות שאוכלוסיות המשתייכות למיעוט הערבי ולמיעוטים אתניים אחרים או מיעוטים דתיים מתמודדות עם אפליה מערכתית. ישראל מדורגת כ"חופשית" בחופש בעולם 2022 (Freedom in the World 2022), דו"ח המחקר השנתי של בית החופש (Freedom House), המתייחס לזכויות פוליטיות ולחרויות אזרחיות.1 המגזר התקשורתי בישראל, בכללותו הוא נמרץ ולעתים קרובות ביקורתי ביחס למדיניות הממשלה ולמנהיגים פוליטיים. הבעלות על מגזר אמצעי התקשורת הפרטיים היא מרוכזת יחסית, ונמצאת, בעיקרה, בידי עשר משפחות.2 למרות שהרשתות החברתיות הפכו בהדרגה למקור חדשותי בולט, אנשים רבים עדיין מסתמכים ובוטחים באתרי חדשות וברשתות הטלוויזיה והרדיו (כולל תאגיד השידור הציבורי וגלי צה"ל וגלגל"צ).3 רוב הפרסומים מופיעים בשפה העברית אך קיימים גם אמצעי תקשורת המשרתים את דוברי האנגלית, הערבית והרוסית.

ישראל כוננה יחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה העממית של סין ב-1992.4 תחת הנהגתו של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, הקשרים בין שתי המדינות התרחבו והעמיקו במהלך העשור האחרון, במיוחד בשיתוף-פעולה במגזר התשתיות והטכנולוגיה.5 ב-2021 סין הייתה יעד היצוא השני בגודלו של ישראל אחרי ארה"ב והפכה למקור היבוא הגדול ביותר של ישראל.6 מאז 2010, הון סיני בסך למעלה מ-10 מיליארד דולר זרם לחברות טכנולוגיה ישראליות ולחוזים להקמת תשתיות, והגיע לשיאו ב-2018, לפני שהחל לרדת.7 היחסים המתהדקים בין ישראל וסין עוררו מתח ביחסיה של המדינה עם בעלת הברית החשובה ביותר שלה, ארה"ב, במיוחד בעקבות עסקה עם חברה ממשלתית סינית להפעלת מסוף נמל חדש במפרץ חיפה, שנפתח בספטמבר 2021, במשך 25 שנה.8 חברות-בת בבעלות ממשלתית סינית בנו פרויקטים אסטרטגיים נוספים של תשתיות במדינה, כמו הנמל הדרומי באשדוד, מערכות הסעת המונים ורכבות קלות למטרופולין תל-אביב, ותחנות כוח. אנשי ממשל אמריקניים וכמה מומחי ביטחון ישראליים העלו חששות בעניין האפשרות של העברת טכנולוגיה רגישה או דו-שימושית, כמו גם חלוקת ידע נלווה ומומחיות עם סין. עקב הדאגות שהועלו על ידי סוכנויות ביטחון, חברות סיניות הוצאו ממערך הפריסה של הדור החמישי (G5) של התקשורת הסלולרית בישראל.9 באופן כללי, הצלחתן של חברות סיניות לזכות במכרזים להקמת תשתיות פחתה מאז 2020.10

התפוצה הסינית במדינה הנה קטנה, מוערכת ב-7,500 איש, רובם עובדים זרים בעיקר בענף הבנייה, לעומת אוכלוסייה של 8 מיליון איש.11 יש בישראל קהילה קטנה של כ-100 איש המתרגלים את הפאלון גונג, פרקטיקה רוחנית ומדיטטיבית שנאסרה בסין, המעורבים בפעולות מחאה מול השגרירות הסינית או בחלוקת עלוני הסברה בערים שונות על מנת להעלות את המודעות לרדיפת עמיתיהם בסין.12

לאחר בחירות שהתרחשו בפעם הרביעית בתוך שנתיים, נתניהו הודח מהשלטון ביוני 2021 והוחלף על-ידי ממשלת קואליציה בראשותו של נפתלי בנט. הממשלה החדשה נקטה לכאורה גישה זהירה יותר כלפי סין. ביוני 2022 בנט הכריז על פיזור הכנסת והכנת המדינה למערכת בחירות נוספת הצפויה להתקיים ב-1 בנובמבר 2022.13

מאמציה של בייג'ינג להשפיע על אמצעי התקשורת

תעמולה וקידום של נרטיבים מועדפים

הנרטיבים המרכזיים

התעמולה והנרטיבים של הממשלה הסינית מגיעות לקהלים ישראליים באמצעות כמה ערוצים מרכזיים, כפי שיתואר להלן. לעתים קרובות נראה כי נרטיבים אלה מכוונים לעודד מידה של קירבה בין ישראל וסין או בין העם היהודי והעם הסיני, לעתים תוך התנגדות סמויה או גלויה לארה"ב, לתעשייה הביטחונית או למבקרים אחרים המודאגים מההשלכות של יחסים חמימים מדי על הביטחון הלאומי. הנקודות המרכזיות עליהן מסתמכים המקורות הסיניים כוללות התייחסות לעובדה שסין וישראל שתיהן צאצאיות של עמים עתיקים ולפיכך הן יכולות וצריכות לשתף היטב פעולה זו עם זו;14 הטענה שסין וישראל אינן זוכות לייצוג הוגן בזרם המרכזי של אמצעי התקשורת הבינלאומיים, תוך רמיזה לכך שישראליים צריכים להיות ספקנים באשר לכיסוי השלילי של הממשלה הסינית באמצעי התקשורת העולמיים;15 והטענה שסין הצילה 30,000 יהודים בתקופת השואה.16 אמצעי תקשורת רשמיים ודיפלומטים סיניים גם ניסו, באופן פעיל, להלבין או לדחות האשמות בדבר הפרות חמורות של זכויות האדם, המכוונות כנגד מיעוטים אתניים ודתיים בשינג'יאנג, מפרסמים מאמרים ופוסטים מוליכי שולל על קמפיינים נגד הטרור,17 מבטלים תיעוד מעשי התעללות כאילו מדובר בשקרים,18 או מפרסמים דימויים מעוותים של חגיגות הרמדאן. נראה כי ההתמקדות התמאטית בהגנה על סוגי מדיניות סינית ממלכתית בשינג'יאנג בפני קהלים ישראליים, גדלה בתחילת 2022.19 אף קיימת חזרה רבה על הסטריאוטיפ הנפוץ למדי בסין שהיהודים נבונים וטובים בעסקים.20

במקרים אחרים, נציגים סינים רשמיים טוענים באופן ישיר יותר כי המתחים הגוברים בין סין וארה"ב אין פירושם שישראל צריכה לתפוס את סין כאויב. ב-22 בינואר 2022 אף ציינו 30 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין סין וישראל תוך חילופי מסרים בין שי ג'ינפינג והנשיא הישראלי יצחק הרצוג, כמו גם בין הבכיר הסיני לי קצ'יאנג וראש הממשלה הישראלי בנט.21 חילופי המסרים אף לוו בשיחת טלפון בנובמבר 2021 בין הרצוג ושי, עליה דיווחו אמצעי התקשורת המקומיים.22

דוגמה אופיינית לנאמר לעיל, הופיעה במאמר דעה שפרסם באוגוסט 2021 דובר השגרירות לשעבר, וואנג יונגסון, על כך שישראל צריכה לאזן את יחסיה עם ארה"ב וסין:

חילופי הדברים הידידותיים ארוכי השנים בין העם הסיני והעם היהודי אף ייתכן כי החלו לפני אלף שנה... יש להתבונן על סין ועל יחסי סין-ישראל מנקודת מבט הוגנת, אובייקטיבית... אנו מאמינים כי העם היהודי, הידוע בחוכמתו, יכול לבחור במה שמשרת בצורה הטובה ביותר את האינטרסים שלו.23

דרכים מרכזיות להפצת תוכן

ערוצי תקשורת ממלכתיים סיניים – כמו רשת הטלוויזיה העולמית של סין (CGTN) או צ'יינה דיילי (China Daily) אינם משודרים או מופצים באופן ישיר לציבור הישראלי באמצעות אמצעי התקשורת המסורתיים. לכמה מהערוצים יש כתבים שמקום מושבם במדינה, במיוחד בירושלים, אך הם רק מדווחים על אירועים עכשוויים המתרחשים בישראל, בגדה המערבית וברצועת עזה עבור קהלים סיניים ובינלאומיים, יותר מאשר מייצרים חדשות המיועדות לצרכנים ישראלים ופלסטינים. במאי 2019, צאי מינגג'או, ראש סוכנות הידיעות הסינית המופעלת על-ידי מדינתו וחבר הוועדה המרכזית רבת-העוצמה של המפלגה הקומוניסטית הסינית, ביקר בישראל אך לא נמסר על הסכמים לשיתוף פעולה עם ערוצים מקומיים.24

על אף זאת, להלן כמה דרכים שבעזרתן תוכן או נרטיבים מועדפים מתוצרת בייג'ינג הצליחו לחלחל לתקשורת הישראלית:

הרדיו הבינלאומי של סין (CRI): הגורם העיקרי החורג מנוכחותם המצומצמת יחסית של אמצעי התקשורת הממלכתיים של סין בישראל הוא הרדיו הבינלאומי של סין (CRI), שנחנך ב-2009 במהלך ביקור של מי ששימש אז כמנהל משרד המידע של מועצת המדינה, וואנג צ'ן.25 למרות שערוץ זה אינו משדר ברדיו, יש לו נוכחות ברשתות החברתיות (כולל עמוד פייסבוק עם 93,000 עוקבים, נכון לסוף 2021) ואתר בעברית: https://hebrew.cri.cn/.26

במרכז עבודת ההסברה הזאת של הרדיו הבינלאומי של סין, נמצא שֽי שאוצ'י (Xiaoqi), סגן העורך של דסק העברית של ערוץ זה, גבר סיני צעיר וכריזמטי הדובר עברית שוטפת. כמי שידוע יותר בישראל כ"איציק" או "איציק הסיני", שי הוא בוגר האוניברסיטה לתקשורת של סין בבייג'ינג (2009) עם התמחות בלימודי עברית, והוא הצטרף לרדיו הבינלאומי של סין באותה שנה מונה ככתב בישראל. במהלך הזמן, שי התגלה כבעל אישיות תקשורתית בפני עצמו, והוא מוזמן לתוכניות אירוח טלוויזיונית בשעת צפיית שיא כדי לספק פרשנות לגבי המתרחש בסין27 והוא צבר 22,000 מנויים בערוץ ה"יוטיוב" שלו28 ו-13,000 עוקבים ב"פייסבוק".29 במהלך התקופה הנדונה, אמצעי התקשורת המקומיים פרסמו כתבות פרופיל וראיונות עמו, כולל השבועון המסורתי מקור ראשון (נובמבר 2021)30 והשבועון החרדי הספרדי יום ליום בפברואר 2020.31 שי אף זכה להופעת אורח בפברואר 2020 בתוכנית סאטירה פוליטית פופולרית.32 ב-2016 הוא יצר שיתוף פעולה עם עיריית תל-אביב להפקת סרטון וידאו בסינית לקידום העיר כיעד תיירותי.33 שי היה יכול לזכות באהדת הישראלים בזכות העברית השוטפת והעממית שלו, השליטה הבולטת שלו בתרבות הפופ הישראלית, ומה שנראה כחיבה כנה שלו ושל משפחתו הקרובה לכל הדברים הישראליים ולשפה העברית. הצלחתו זכתה לברכתן של תוכניות אוניברסיטאיות סיניות לתקשורת בינלאומית שמיהרו לשכפל מודל זה.34

חלק ניכר מהתוכן ששי והרדיו הבינלאומי של סין מייצרים הוא חדשות רכות המתייחסות לתרבות, אוכל ושפה סיניים או למסע הפרטי שלו ללמידת עברית (דבר נדיר בקרב דוברי סינית וחידוש מבחינת הקהלים הישראליים). סרטון וידאו בן 15 דקות שהועלה לערוץ ה"יוטיוב" שלו בסוף 2020, המספר כיצד הוא למד עברית, צבר למעלה מ-130,000 צפיות וזכה ללמעלה מ-1,000 תגובות חיוביות בעברית, נכון לדצמבר 2021.35 רוב התוכן בעמוד של הרדיו הבינלאומי של סין מתמקד, בדומה, בקֽרבה תרבותית סינית-ישראלית או סרטוני וידאו שונים המדגישים אתרי תיירות או קישוריות המובילות לקטעי וידאו ברחבי הקשת באמצעות "עוגיות". פוסטים המכילים חדשות יותר פוליטיות או תעמולתיות (כמו פגישה בין שי ג'ינפינג וולדימיר פוטין או דברי ברכה משי ג'ינפינג לשדרנים הבינלאומיים של סין) זוכים, באופן טיפוסי, למעורבות נמוכה בהרבה מצד הגולשים. באופן כללי, מאמציו של שי תמכו במטרות התעמולתיות של המפלגה הקומוניסטית הסינית, המבקשת לקדם דימוי משופר של המשטר או להצניע את המציאות של שלטון סמכותני בעל רקורד מצטבר של הפרות זכויות אדם.

הפקות משותפות עם השידור הציבורי הישראלי ועם רשת טלוויזיה מסחרית: מקרה חשוב אחר שבו תוכן של הרדיו הבינלאומי של סין הצליח להגיע לקהלים מקומיים החל ב-2017, כאשר תאגיד השידור הציבורי "כאן", הנתמך על ידי ממשלת ישראל, חבר לרדיו הבינלאומי של סין להפקת סדרה של 20 קטעי וידאו על סין, המתייחסים לנושאים כמו רפואה או מטבח סיניים בצ'נגדו, כולל קטע שעסק בשי עצמו.36 במאמר שהופיע במרץ 2020, אתר המעקב אחר התקשורת העין השביעית פרסם תחקיר המגלה כי הרדיו הבינלאומי של סין שילם 800,000 ₪ (230,000 דולר) להפקת סרטוני הווידאו, סכום הגבוה מההשקעה הממוצעת בתוכניות מסוג זה.37 בתחקיר נאמר כי בהתאם להסכם בין הגופים, כאן העניק לרדיו הבינלאומי של סין את הזכות לעריכה משותפת ולפיקוח על התכנים תוך עמידה בקוד האתי של כאן, אף כי השותף הישראלי התחייב להתחשב ב"רגישויות תרבותיות". הכותרות בסוף כל קטע וידאו הודו בשיתוף פעולה עם אמצעי תקשורת סיניים ממלכתיים אך לא חשפו כי אלה היו המממנים העיקריים של אותו תוכן. יתרה מזו, פרטי העיסקה נודעו רק לאחר שהוגשה בקשה בשם חופש המידע, והתגובה לבקשה נכתבה בחלקה על-ידי גוף השידור הישראלי.

דוגמה אחרת לשיתוף פעולה בין הרדיו הבינלאומי של סין וערוצי חדשות מקומיים התרחשה ב-2021 כאשר רשת הטלוויזיה הפרטית "ערוץ 12" שידרה את "מייד אין צ'יינה", סדרה בת חמישה פרקים בפריים טיים, שצולמה בסין, בהגשתו של שי שאוצ'י.38 שי שימש כ"איש שלנו בשטח" בכל אחד מהפרקים וסיפק קריינות ופרשנות של הייצור של מכונית חשמלית או צעצועים,39 ההתמודדות של סין עם הקורונה, או העריקה כביכול של ראש הביטחון הנגדי של סין, דונג ג'ינגוויי.40 בקטעי וידאו נגישים לצפייה מ-2021, לא נמסר לצופים כי שי מועסק על-ידי אמצעי התקשורת הממלכתיים של סין.

השגרירות הסינית וסוגי תקשורת של השגרירות: השגרירות הסינית בתל-אביב ממלאת אף היא תפקיד מרכזי בהבאת המסרים של הממשלה הסינית לידיעת הציבור הישראלי.41 כמו במדינות אחרות, שגרירים או עובדי שגרירות אחרים מפרסמים, מעת לעת, מאמרי דעה בעיתונות המקומית. לדוגמה, השגריר הנוכחי, צאי רון (Cai Run), שהחל את כהונתו באפריל 2021, פרסם את המאמר "הקוד להתפתחות סין" ביולי 2021 בישראל היום, יומון המחולק חינם ונחשב לעיתון הנפוץ במדינה.42

השגריר הקודם, ג'אן יונגשין (Zhan Yongxin), שכיהן בשנים 2015-2020, פרסם אף הוא מאמרי דעה רבים בערוצים כמו ישראל היום,43 והעיתון בשפה האנגלית ג'רוזלם פוסט (Jerusalem Post),44 והוא העניק, באופן שגרתי, ראיונות לתקשורת הישראלית. קודמו של צאי, דו ויי (Du Wei), העניק אף הוא ראיון משמעותי לעיתון החרדי יתד נאמן ממש לפני שנפטר במאי 2020, ריאיון שביטא מאמץ אינטנסיבי להגיע למגזר זה של האוכלוסייה הישראלית. אתר השגרירות בעברית מתעדכן באופן שגרתי ויש לו גם חשבון "פייסבוק" עם 1,000 עוקבים בלבד.45

● נסיעות של עיתונאים ואנשי עסקים: כפי שנוהגת גם במדינות אחרות, הממשלה הסינית או גופים הקשורים אליה הזמינו עיתונאים ישראלים לטיולים לסין ללא תשלום, במקרים מסוימים גם טיולים לשינג'יאנג. הטיול שהתקיים בסמוך ביותר לפרסום מידע זה, נערך ב-2019 כאשר ארז לין, כתב של ישראל היום, הצטרף למשלחת. עם שובו, העיתון פרסם כתבה נרחבת שכותרתה "שלום וביטחון, תוצרת סין", שמיחזרה, ללא ביקורת, את העמדות שמבטאת הממשלה הסינית, ומיסגרה את החינוך-מחדש ההמוני בשינג'יאנג כטקטיקה למאבק בטרור שעשויה להיחשב לגיטימית, והמעיטה להעניק תוקף לדיווחים על התעללות.46 המאמר כלל גילוי קצר בסיומו המצהיר כי "המחבר היה חלק ממשלחת של עיתונאים מרחבי העולם שהוזמנו לסיור על-ידי הממשלה הסינית למחוז שינג'יאנג".

למרות שטרם התברר האם פקטור זה שיחק תפקיד, ידוע כי בעלי העיתון, שלדון ומרים אדלסון, עשו חלק ניכר מהון שלהם מבתי הימורים במקאו (שלדון אדלסון נפטר בינואר 2021, ועסקיו נשארו בידי אשתו). המשפחה היא גם הבעלים של השבועון מקור ראשון, שבנובמבר פרסם כתבת שער ודיוקן זוהר של כתב הרדיו הבינלאומי של סין, שי שאוצ'י.47

הממשלה הסינית גם טיפחה יחסים עם חברים מקומיים אחרים בחברה הישראלית, במיוחד מהמגזר העסקי, שמדי פעם הדהדו את העמדות הסיניות הרשמיות. במקרה ידוע שארע באחרונה, היזם הישראלי רז גל-אור הפך למעין אושיית רשת בסין, וגם כיכב בדיווחים של אמצעי התקשורת הסיניים הממלכתיים.48 למרות שהקהל העיקרי של גל-אור אינו ישראלי, אמצעי התקשורת הישראליים נוהגים לפרסם כתבות על הצלחתו.49 אביו הוא הנשיא של לשכת המסחר הישראלית בסין ומארח מרואיינים בפודקאסט העברי שלו "זמן סין".50 בתחקירים שערכו ב-2021 הניו-יורק טיימס (New York Times) המכון האוסטרלי למדיניות אסטרטגית (ASPI),51 צוין שמו של רז גל-אור כאחת הדוגמאות להשפעה של אושיות ברשתות החברתיות שהפיצו עמדות תעמולתיות לגבי שינג'יאנג בסרטוני הווידאו שפרסמו. התחקירים גילו כי "בשבועות שחלפו, סרטון הווידאו, יחד עם סרטונים אחרים של מר גל-אור בשינג'יאנג, שותפו ב"פייסבוק" וב"טוויטר" על-ידי 35 חשבונות-משתמשים, לפחות, המנוהלים על-ידי שגרירויות סיניות וערוצי חדשות רשמיים.52 אחד הסרטונים, למשל, מראה את גל-אור מדבר באנגלית בעודו מבקר אצל משפחה אויגורית, וזכה ל-650,000 צפיות, הרבה יותר מ-250,000 מנויי הערוץ שלו.53

קמפיינים של דיסאינפורמציה

לא נמצאה עדות לקמפיינים של דיסאינפורמציה שהשתמשו בחשבונות מזויפים המכוונים לישראל ולא נמצאה עדות לתוכן שמקורו בקמפיינים עולמיים הקשורים לסין בפלטפורמות של רשתות חברתיות כמו "טוויטר" ו"פייסבוק" המגיעות לקהלים מקומיים. מכל מקום, דיפלומטים סיניים או אמצעי תקשורת ממלכתיים כמו "הרדיו הבינלאומי של סין" חלקו עם הציבור הישראלי מידע מטעה או כוזב הקשור לאירועים בשינג'יאנג.54 לצורך דו"ח זה, דיסאינפורמציה מוגדרת כהפצה מכוונת של תכנים כוזבים או מטעים, במיוחד באמצעות פעילות בלתי אותנטית – המתבצעת, לדוגמה, באמצעות חשבונות מזויפים– בפלטפורמות של רשתות חברתיות עולמיות.

צנזורה והפחדה

בעוד שלא היו מקרים מדווחים של הפחדה פיזית או טכנית מצד גורמים הקשורים בסין כלפי עיתונאים ישראלים במהלך התקופה הנדונה, ישנן כמה אינדיקציות לכך שהשגרירות הסינית עוקבת באופן צמוד אחר התייחסויות לסין באמצעי התקשורת הישראליים, ומגיבה במהירות כשמופיע קול של אי-הסכמה תוך שהיא דורשת התנצלויות או מחיקות.55

ביולי 2020, אברי גלעד, מנחה פופולרי של תוכנית בוקר, ביצע מונולוג שבו הוא ציין 21 שנה לתחילת הקמפיין של המפלגה הקומוניסטית הסינית נגד הפרקטיקה הרוחנית של הפאלון גונג, מאחר שאוהדים מקומיים של שיטה זו תכננו למחות בכניסה לשגרירות הסינית באותו יום. גלעד גם דיבר על השתלות איברים הכרוכות בהתעללות בסין והגיב בהרחבה לגבי הטבע הדכאני של המשטר.56 נראה כי השגרירות הסינית צפתה באותו קטע ומיד שיגרה מכתב תלונה, שגלעד קרא בשידור חי מתוך רצון לחשוף את ההשפעה של המונולוג לו.57 במקרה אחר, שהתרחש במאי 2022, היומון באנגלית ג'רוזלם פוסט פרסם ריאיון עם שר החוץ של טאיוואן, ג'וזף וו (Wu). אותו פרסום הוביל לתגובה כמעט מיידית מהשגרירות הסינית, שתחילה התקשרה אל העורך הראשי, יעקב כץ, והמשיכה בשיגור מסר בדואר אלקטרוני, המגנה את הפרסום ודורשת להסיר אותו מאתר האינטרנט של היומון כחלק מ"פעולות ממשיות למנוע את ההשפעות הקשות של הריאיון ולתרום ליחסי סין-ישראל".58 כץ סירב לבקשה ופרסם את התקרית. לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה כץ שמע מהשגרירות. הוא קיבל תלונה בחודש מאי על מאמר-דעה שכתב מנהיג אויגורי גולה, ומאמרי נגד של נציגי השגרירות בתגובה למאמרי מערכת שפורסמו ב-2021, שהיו ביקורתיים כלפי סין או השפעתה על יחסיה של ישראל עם ארה"ב.59

לחצים כאלה מגיעים, הן באופן ישיר והן באופן עקיף, לקהילה הקטנה של חוקרים באקדמיה המתמקדים בסין, המהווים מקור מידע חיוני לעיתונאים, בהתחשב בהתמחות המועטה לגבי סין בקרב הכתבים. הקשרים בין הממשלה הסינית למגזר האקדמי גדלו במהלך שני העשורים האחרונים, והם משפיעים באופן עקיף על הסיקור התקשורתי, ועל כמה מההתייחסויות המקומיות של מומחים לסין. בשתי אוניברסיטאות ישראליות יש למכוני קונפוציוס" – אוניברסיטת תל-אביב60 והאוניברסיטה העברית בירושלים,61 והן מקבלות מימון לתוכניות לימודים בחו"ל המתקיימות בסין.62

כמה חוקרים דיווחו כי עודדו אותם להביע עמדה משופרת לגבי בייג'ינג או להיזהר מלהתבטא בפומבי לגבי זכויות האדם בסין, אפילו כשאחרים הביעו ביקורת בציבור על הממשלה הסינית או ביצעו מחקר העוסק בסוגיות פוליטיות רגישות.63 בראיון לרדיו ב-2021, חוקר לימודי אסיה מאוניברסיטת חיפה הסביר, "יש סוג של לחץ מתמיד מצד סין לדחוף נרטיב מסוים ואנחנו מדברים על ההגבלות האלה בגלוי [בין החוקרים הישראלים באקדמיה]".64 ב-2021 השגרירות הסינית יצרה קשר עם החוקר רועי ילינק וביקשה להיפגש עמו בעניין מאמר שהוא כתב על הרדיפה של האויגורים בסין. זמן קצר לאחר מכן, ילינק קיבל מסר מ"לינקד-אין" (LinkedIn) שהחשבון שלו נחסם לצפייה של גולשים מסין מאחר שהוא פרסם "תוכן אסור", בדומה למסרים שקבלו מבקרים של הממשלה הסינית במדינות אחרות.65

בפרשה אחרת של השפעה על הגישה למידע בישראל וברחבי העולם, שהתרחשה במאי 2021, חברת "ויקס" לאירוח אתרי אינטרנט קיבלה פנייה משלטונות הונג קונג, שביקשה ממנה להסיר את האתר, התומך בדמוקרטיה, 2021HKCharter.com, מהשרתים שלהם, מאחר שסביר כי המסרים המופיעים באותו אתר "מגיעים לכדי עבירות המסכנות את הביטחון הלאומי".66 במכתבם, הזהירו שלטונות הונג קונג שאם החברה תסרב לעשות כן, עובדיהם עלולים להיקנס ולהיכלא לתקופה של שישה חודשים, בהתאם לחוק הביטחון הלאומי של הונג קונג. "ויקס" הסירה את האתר, אך לאחר שאקטיביסטים חשפו את המקרה באמצעי התקשורת הבינלאומיים, החברה חזרה בה, התנצלה, החזירה את האתר, והתחייבה לשקול מחדש את תהליך הבדיקה של בקשות שיוגשו בעתיד.67

שליטה על תשתיות להפצת תכנים

לממשלה הסינית ולחברות מסחריות שבסיסן בסין יש שליטה מוגבלת יחסית על מערכות העברת התכנים בישראל. יחד עם זאת, שני מסלולים להפצת תוכן הנמצאים בבעלות חברות כאלה ויש להן נוכחות הולכת וגדלה בשוק. הראשונה היא יצרן הטלפון הנייד "שיומי" (Xiaomi"), המחזיק בנתח של 29 אחוז מהשוק הישראלי, נכון ל-2020.68 המסלול השני הוא אפליקציית הסרטונים "טיק טוק" ("TikTok"), חברה-בת עולמית של חברת הרשתות החברתיות "בייט-דאנס" (ByteDance). ביוני 2022, זו הייתה האפליקציה שזכתה להכי הרבה הורדות בחנות של "גוגל פליי" (Google Play) והחברה השלישית מבחינת השימוש בה,69 בעוד היא מדורגת במקום הרביעי בחנות של "אייפון" (iPhone).70 לכמה גופים מקומיים יש חשבונות בפלטפורמה הזאת, וצה"ל ביניהם. צה"ל מאפשר גם לחיילים לפרסם פוסטים, למרות שחברת אבטחת הסייבר "צ'ק פוינט" (CheckPoint) הודיעה באמצע 2020 שקיימות "נקודות תורפה רבות" באפליקציה זו, העלול לאפשר לתוקפים לתמרן את קטעי הווידאו או לחשוף מידע אישי הקשור לחשבון זה.71

היו כמה מקרים מתועדים ברחבי העולם בשנים האחרונות שבהם "טיק טוק" הסירה או הצניעה תוכן פוליטי רגיש, כולל תוכן המפר את הקווים המנחים של הצנזורה הסינית בתוך המדינה, אף כי החברה דיווה לאחר מכן שמדובר בתיקון שגיאות.72 דו"ח על התקשורת מחודש יוני 2022, שהתבסס על פגישות בחברת "טיק טוק" שהודלפו, הביע חשש שההצהרות של "בייט דאנס" לגבי שמירת הפרטיות של הנתונים של משתמשים מארה"ב היו שקריות, ואף הציב בסימן שאלה, באופן נרחב יותר, הצהרות אחרות של החברה לגבי סוגי המדיניות שלה.73 נכון לעכשיו, אין הוכחה כי הגבלות או תמרון של תכנים הנוגעים לסוגיות פוליטיות או לסין מיושמים בישראל.

ארבע חברות בבעלות מקומית, צפון אמריקנית או אירופית שולטות בתשתיות הטלקומוניקציה, ומשאירות מעט מקום לחברה שבסיסה בסין כמו "וואווי" (Huawei) להיכנס לשוק, למרות ש"וואווי", ZTE וכמה חברות טכנולוגיה סיניות אחרות השקיעו באופן מהותי במגזר הטכנולוגיה של ישראל בכללותו.74

הפצה של נורמות תקשורתיות, טקטיקות או מודלים של ממשל סיניים

לא ידוע על טיולים לסין בהשתתפות גורמים רשמיים ממשלתיים ישראליים במהלך התקופה הנדונה, ואין הוכחה לכך שעיתונאים, שנסעו במסגרת סיורים ממומנים, נטו לאמץ נורמות עיתונאיות של הממשלה הסינית.

בתחום היצוא של ציוד סיני, מכל מקום, נרשם כי ישראל רכשה כמות גדולה של ציוד שידור. ב-2019 המוצר העיקרי שסין ייצאה לישראל היה ציוד שידור בשווי 582 מיליון דולר, אם כי התגלו רק מעט פרטים נוספים על כך.75

אמצעי תקשורת של התפוצה הסינית

בהתחשב במספרם המועט של סינים אתניים המתגוררים בישראל, אין ערוצי תקשורת בשירותה של קהילה זו. רובם קוראים את החדשות באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות ובאמצעי תקשורת ממלכתיים בשפה הסינית. טיימס אוף איזראל (Times of Israel), עיתון מרכזי בשפה האנגלית המופיע בישראל, הפיק, באופן זמני, מהדורה בשפה הסינית, בנוסף לגרסאותיו בערבית, פרסית וצרפתית, אך הפסיק לפרסם מהדורה זו לפני סיום התקופה הנדונה בדו"ח זה.76

חוסן ותגובה מקומיים

נראה כי יש לישראל מידה גבוהה יחסית של חסינות בפני השפעתם של אמצעי התקשורת הסיניים, למרות שנקודות תורפה קיימות, כתוצאה מאי-היציבות הפוליטית הנרחבת ומפרצות רגולטוריות. במדינה פועל מגזר תקשורתי נמרץ ועצמאי, שבשנים האחרונות כיסה נושאים כמו הפרות של זכויות האדם וסוגיות פוליטיות רגישות אחרות, כולל השפעתה של המפלגה הקומוניסטית הסינית בישראל.

החוסן הבסיסי של אמצעי התקשורת

המקצועיות של אמצעי התקשורת והעיתונות החוקרת: ערוצי חדשות ישראלים מפרסמים באופן שגרתי תחקירים, ודווח כי בשנים האחרונות עשו שימוש רב יותר בחוק חופש המידע (1998), בסיוע משפטי, כדי להגדיל את השקיפות סביב תפקוד הממשלה. עיתונאים ישראלים נוטים להיות מלומדים למדי וניסיונות מצד השגרירות הסינית להשפיע על אופן הסיקור נתקלים בתגובה חריפה מצד כתבים החושפים את הקשרים המתנהלים מאחורי הקלעים. כמה מיזמים תקשורתיים עצמאיים, שהופיעו בעשור שעבר, לעתים קרובות ממומנים לפי מודלים כמו מלכ"ר, גיוס המונים, או בעלות פרטית שקופה, במאמץ להציע אלטרנטיבה לבעלות הכבדה של בעלי-הון על הזרם המרכזי של התקשורת הישראלית. דוגמה לכך היא העין השביעית, אתר חדשות ומגזין תחקירים, שאינו למטרות רווח ומוקדש לפיקוח על התקשורת, לניתוח ביקורתי של אופן הסיקור התקשורתי, ולהגברת השקיפות.77 האתר הפנה תשומת לב מסוימת להשפעתה התקשורתית של המפלגה הקומוניסטית הסינית בישראל תוך הגשת בקשות, בחסות חוק חופש המידע, לחשוף מימון סיני של השידור הציבורי וביקורת על מאמר על שיניאנג שהתפרסם ב"ישראל היום" והדהד את התעמולה של המפלגה הקומוניסטית הסינית.78

מגזר אזרחי איתן, הגנת חופש העיתונות ומאמצים לקדם אוריינות תקשורתית: בישראל יש חברה אזרחית תוססת, כולל מגזר התקשורת והמידע שבתוכה. האיגוד המקצועי של העיתונאים המשמעותי ביותר הוא "ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל" שנוסד ב-2012 ויוצא להגנת זכויותיהם של עובדי התקשורת תוך שהוא מספק הכשרה מקצועית ויוזמות שנועדו להגביר את אמון הציבור בכלי התקשורת.79 ארגונים, כמו ארגון המלכ"ר "הצלחה" ושירות החדשות שקוף, הממומן על-ידי ההמונים, דורשים רגולציה משופרת ומעורבים במאמצים להגברת השקיפות במגזר התקשורתי ובפוליטיקה.80 המכון הישראלי לדמוקרטיה, הנחשב למכובד מאוד, מצוטט אף הוא, כדרך שבשגרה, באמצעי התקשורת, וקובעי מדיניות נעזרים בו כדי למצוא מידע חיוני לדיונים על רפורמות רגולטוריות ובשיח על דרכים לסייע לישראל להגיע לסטנדרטים דמוקרטיים בינלאומיים.81 אוריינות תקשורתית נלמדת באופן נרחב במערכת החינוך הישראלית, כולל התמקדות ברשתות החברתיות והדיגיטליות.82

מגבלות חוקיות על בעלות זרה, מנגנון חדש לפיקוח על השקעות: ישראל מהווה סביבה קפדנית יחסית בכל הקשור לבעלות זרה על אמצעי תקשורת ושירותי טלקומוניקציה, בהשוואה לכלכלות מתפתחות אחרות.83 למשל, רישיון לשדר בכבלים אינו יכול להינתן לחברה שממשלה זרה מחזיקה במניות שלה, למרות שמשרד התקשורת יכול לאשר אחזקה עקיפה ב-10 אחוזים, לכל היותר. באופן כללי, בהתייחס לשידורי כבלים ולוויין, לפחות 26 אחוז מהמניות של החברות בעלות הרישיונות להפעילם חייבים להימצא בידי אזרחים שהנם תושבי ישראל, ולפחות 20-51 אחוז מהמניות של החברות להפעלת תקשורת בינלאומית, רדיו ושירותי טלפון סלולאריים צריכים להימצא בידי אזרחים תושבי ישראל.84 באוקטובר 2019 החליט הקבינט של ממשלת ישראל להקים ועדה לפיקוח על השקעות זרות, בדומה לוועדה האמריקנית להשקעות זרות בארה"ב (CFIUS).85 באופן מעשי, המנגנון החדש ניסח באופן פורמלי חוקים קיימים לבחינת השקעות מפרספקטיבה ביטחונית, אך יכול להגביר את האכיפה העקבית ולאפשר הרחבתם למגזרים חיוניים במיוחד לכלכלה או לביטחון הלאומי, כולל תשתיות וסוגי טלקומוניקציה.86 מהלך זה התפרש, באופן רחב יותר, כתגובה לדאגות שעוררו השקעותיהן של חברות סיניות ממשלתיות במדינה.

חסינות באופן ספציפי ביחס לסין

● שימוש נפוץ בדיווחים באמצעי התקשורת הבינלאומיים לצורך כיסוי תקשורתי של מקרים של הפרת זכויות וחדשות רגישות אחרות הקשורות בסין: בהתייחס לכיסוי התקשורתי של סין, לאף ערוץ חדשות עיקרי אין נציג היושב בסין או עיתונאים המקדישים עצמם לדיווח על סין, למרות שבעבר, פרילנסרים דיווחו מעת לעת מהמדינה.87 חלק ניכר מהדיווחים על המדינה נלקח מרשתות חדשות אמריקניות, תרגומים של סיפורים שהופיעו בערוצים בינלאומיים, או מאמרים המתבססים על דו"חות שפרסמו ארגונים שונים. הכיסוי התקשורתי לעתים קרובות כולל דיווח ביקורתי ביחס לממשלה הסינית, למשל על מעצרים המוניים של מוסלמים אויגורים,88 הדיכוי בהונג קונג, העמדתו למשפט, מסיבות פוליטיות, של הקנדי מייקל ספבור,89 מאמרים בנדון הופיע במגוון ערוצים, כולל חרדיים.90 התקשורת הישראלית אף דיווחה על היעלמותה של כוכבת הטניס פנג שוואי, לאחר שהאשימה בכיר בצמרת המפלגה הקומוניסטית הסינית בתקיפה מינית.91 אך עדיין, רוב הדיווח על סין מתמקד בכלכלה ובמגזר הטכנולוגי או ביחסי ארה"ב-סין ובהשפעתם על ישראל.

דיווח ופרשנות המעלים שאלות לגבי השפעתה של המפלגה הקומוניסטית הסינית בישראל: מאז 2019 התפרסמו כמה מאמרים ופרשנויות לגבי התפקיד שממלאת סין במגזר התקשורתי הישראלי בפרט, ולגבי השפעתה של המפלגה הקומוניסטית הסינית על הדיון הציבורי בישראל בכללותו. הפרסומים כללו מאמרים של חוקרים המכינים דו"חות עבור ארגונים שונים ומנתחים את הכיסוי העיתונאי הבלתי ביקורתי של שי שאוצ'י (Xi Xiaoqi),92 דיווח במגזין בעברית אפוק (Epoch), המתאר את הפעילויות של סין והקשרים שלה למפלגה הקומוניסטית הסינית,93 ותוכנית של גלי צה"ל על צנזורה עצמית באקדמיה.94 בנוסף לפרסומים המקוריים באותם ערוצים, כמה ממאמרים אלה אף זכו לכיסוי בערוצים נוספים כמו הג'רוזלם פוסט (וכך הגיעו לקהלים רחבים יותר. נראה כי חשיפות אלה, בשילוב עם ההשפעות של מגפת הקורונה והמודעות הציבורית לטיוח הראשוני של פרוץ המגיפה על-ידי גורמים סיניים רשמיים בווהאן (Wuhan), הפחיתו את התיאבון וההתלהבות של הזרם המרכזי בתקשורת הישראלית מסין. בעקבות המקרה הנזכר לעיל במאי 2022, שבו השגרירות הסינית הגיבה בעוצמה על ריאיון שהופיע בג'רוזלם פוסט עם שר החוץ של טאיוואן, ערוצי תקשורת אחרים דיווחו על הסיפור, ולפחות חבר כנסת אחד הגיש שאילתה רשמית לשר החוץ, שבה הוא דרש לדעת, האם הממשלה תכננה לנזוף בשגרירות הסינית על ניסיונה ה"חצוף" הזה לפגוע בחופש של אמצעי התקשורת בישראל.95

נקודות תורפה

● תקשורת מרוכזת והיעדר שקיפות: שוק התקשורת הישראלי הוא ריכוזי במידה רבה וספוג באינטרסים כלכליים החוצים מגזרים וגופי תקשורת נוספים, ללא הגבלות משמעותיות על בעלות צולבת. למרות שהם בבעלות פרטית, רוב ערוצי התקשורת במגזרי הדפוס, הטלוויזיה והאינטרנט מפוקחים על-ידי כ-10 משפחות. תחת החוק הישראלי, הם אינם נדרשים לפרסם בציבור או לשגר לרגולטורים של התקשורת הצהרות או גילויים שנתיים אודות מצבם הפיננסי. עיתונאים וקבוצות בחברה האזרחית מסתמכים בהדלפות מידע ובהערכות גסות של התפוצה, הרווחים וההכנסות. מעריכים כי ערוצי תקשורת רבים מצויים בהפסדים אך בעליהם מחזיקים בהם מתוך רצון בהשפעה פוליטית וחברתית, בפרסום נסתר או שהם נוקטים בפרקטיקות בלתי שקופות שנועדו להגדיל את הכנסותיהם. לרבים מבעלי התקשורת יש קשרים הדוקים עם האליטה הפוליטית, מה שמעלה חששות לגבי שיתופי הפעולה הקפיטליסטיים עמה, בהיעדר שקיפות. לפחות אחד מבעלי התקשורת ידוע כמי שיש לו אינטרסים כלכליים חזקים במקאו, טריטוריה הנשלטת על-ידי סין. בהתחשב בקשרים העסקיים המגוונים של בעלי התקשורת בישראל, הסיכון של אינטרסים מנוגדים, בכל הקשור לסין – בדומה לסוג הדאגות שהועלו לגבי ההשפעה על הפוליטיקה הישראלית – או פרסום סמוי הקשור לסין, עלול להופיע בשנים הבאות.96

חוסר-תפקוד רגולטורי ואי-יציבות פוליטית: הרגולציה של אמצעי התקשורת בישראל מתאפיינת בקיומן של רשויות רגולטוריות רבות, ברמות משתנות של עצמאות או הסתמכות על המדינה, הפועלות תחת חוקי תקשורת מקוטעים. אין בישראל חוק עיתונות אחיד והרגולציה של האינטרנט היא די בלתי-מפותחת.97

הדבר מחייב השקעת מאמצים כפולים, במצב שבו האכיפה חלשה. אתגרים מבניים אלה התעצמו במהלך העשור שחלף עקב פוליטיזציה הולכת וגדלה של המגזר, במהלך ולאחר שראש הממשלה הקודם נתניהו שירת, בו בזמן, גם כשר התקשורת (2014-2017). כמה מהתיקים המשפטיים, העומדים ותלויים נגד נתניהו, קשורים לשימוש בעוצמה פוליטית וכלכלית לעשיית הסכמים, המבטיחים טובות הנאה לבעלים של אמצעי תקשורת בולטים, בתמורה להגברת הכיסוי התקשורתי החיובי של ראש הממשלה ו/או הכיסוי השלילי של יריביו הפוליטיים.

הפערים באכיפה התעצמו אף הם, עקב המהומה הפוליטית של השנים האחרונות. בשל מערכות בחירות תכופות ושינויי ממשלות, חסרה או נעדרה מנהיגות במשרד התקשורת ומינויים בגופים רגולטוריים, כמו המועצה לשידורי כבלים ולוויין או הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, התעכבו במידה שלא ניתן היה לחזות אותה.98 במשרד התקשורת עצמו כיהנו לפחות חמישה שרים בתקופה שבין פברואר 2017 לדצמבר 2021.

אין חוקים המגינים על עיתונאים מפני תביעות אסטרטגיות נגד שיתוף הציבור (SLAPP) ואכן, לפחות מחקר אחד טען כי תביעות כאלה נגד עיתונאים "הפכו לתופעה משגשגת בישראל", בעוד בתי המשפט מציעים להם הגנה מעטה.99 למרות שעד כה, תביעות כאלה לא הוגשו בישראל על ידי שחקנים הקשורים במפלגה הקומוניסטית הסינית, מקרים במקומות אחרים מעידים על כך שגם עיתונאים בישראל עלולים לעמוד בפני סיכון כזה בעתיד.

פערים באכיפת אתיקה עיתונאית, התמודדות עם דיסאינפורמציה: במדינה פועלת מועצת העיתונות הישראלית, גוף התנדבותי שהוקם ב-1963 על מנת לשמור על עיתונות איכותית ועל חופש העיתונות. המועצה פרסמה ב-1966 את תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות שהעיתונאים אמורים להישמע לו, והיא נושאת באחריות לאכיפת התקנון. מכל מקום, מומחים טוענים כי המועצה היא "חסרת שיניים" ושערוצי תקשורת מרכזיים רבים עזבו אותה, לאורך השנים, ובכך הפחיתו את הלגיטימיות שלה ואת יכולתה לפתור, באופן פעיל, סוגיות אתיות הקשורות לעיתונות.100

למרות שקיימים כמה מיזמי סטארט-אפ להתמודדות עם דיסאינפורמציה, הם מתמקדים במגזר הבטחוני ובמגזר המסחרי, יותר מאשר בצריכת חדשות ובתמרון השיח הציבורי ברשתות החברתיות. מספר קטן יחסית של מיזמים לבדיקת עובדות או מיזמים אחרים מסוג זה כוננו על-ידי אמצעי התקשורת והחברה הישראלית בישראל כדי לנטר את האיום ולהגיב עליו.101

רצון פוליטי ותשומת לב ציבורית מוגבלים ביחס להשפעה הקשורה לבייג'ינג, כולל בקרב עיתונאים: מנהיגים פוליטיים בישראל העניקו תשומת לב מוגבלת בלבד לסכנות הפוטנציאליות שמציבים ההשפעה והכוח של המפלגה הקומוניסטית הסינית. שחקנים בחברה האזרחית והוויכוח הציבורי לעתים קרובות עוסקים באירועים עכשוויים אחרים, וניתן להבין זאת. יש עיתונאים מעטים במדינה שהם בעלי מומחיות מעמיקה בנושא סין ודרכי ההשפעה של המפלגה הקומוניסטית הסינית. למנהיגים רבים במגזר העסקי, במגזר הפוליטי ובמגזר הטכנולוגי יש אינטרסים כלכליים המחייבים שמירת יחסים טובים עם הממשלה הסינית.

השפעה ודעת קהל

סקרים הנגישים לעיון הציבור מעידים על שינוי בדעת הקהל הישראלית. הם מראים כי התרחש מהפך, בניגוד לעליית הסנטימנט החיובי כלפי סין בעבר. עד לאחרונה, נראה שהמסרים שמעבירה בייג'ינג לגבי קירבה תרבותית והצורך לשמור על יחסים בילטרליים טובים תרמו להעדפה גבוהה של סין. נתונים מסקרים מ-2019 שפורסמו על ידי פיו (Pew), לדוגמה, מצביעים על כך של-66 אחוז מהציבור הייתה דעה חיובית לגבי סין ב-2019 ורק 25 אחוז אמרו כי דעתם אינה חיובית. זהו גידול משמעותי, בהשוואה ל-2013 אז רק 38 אחוז החזיקו בדעה חיובית.102 הדו"ח אף גילה כי "רוב הישראלים... מאמינים שהם יוצאים נשכרים מהגידול בכלכלת סין".103 סקר עדכני יותר שפורסם ב-2022, מכל מקום, גילה כי רק ל-48 אחוז מהמשיבים הישראלים הייתה דעה חיובית על סין, ירידה משמעותית במהלך תקופה של שלוש שנים.104

אותם הסקרים גילו כי קיימת רמה נמוכה יחסית של ביטחון בשי ג'ינפינג כמנהיג עולמי. ב-2019, 35 אחוז מהמשיבים הישראלים הביעו ביטחון בכך ששי עושה "את הדבר הנכון בעניינים עולמיים".105 אך אחוז הישראלים החושבים כך צנח ל-20 אחוז בלבד ב-2022.106 סקר מ-2018 גילה ש-66 אחוז סבורים כי ממשלת סין אינה מכבדת את החרויות האישיות של העם שלה. סקר מוקדם יותר מ-2017 גילה כי אחוז גבוה יחסית מהמשיבים מחבר בין "ממשלת סין" ומונחים כמו "דיקטטורה" (למעלה מ-50 אחוז), יותר מאשר מונחים כמו "התפתחות כלכלית" (8 אחוז) או "התפתחות טכנולוגית" (4.8 אחוז).107 הן בקרב מדגם של משכילים יותר והן בקרב מדגם של האוכלוסייה הכללית, מי שביקרו בסין תיארו את הסביבה התקשורתית בסין כ"לא חופשית", בהשוואה למי שלא ביקרו שם.

העמדות השליליות יותר כלפי סין ושי ג'ינפינג מאז 2019 עשויות לשקף את החשיפה הרגילה של הציבור הישראלי לחדשות בעברית לגבי הדיכוי בסין ולאגרסיביות המאפיינת את תגובותיהם של גורמים רשמיים סיניים, אף בהשוואה למדינות קטנות כמו ליטא. בין הגורמים הנוספים התורמים לירידה בעמדה החיובית כלפי סין ושי ג'ינפינג, המודעות לכיסוי הראשוני של הקורונה בווהאן (Wuhan), ועימות ב-2021 עם החמאס ברצועת עזה שבמהלכו אמצעי התקשורת הישראליים דיווחו בהרחבה על תגובות בעייתיות ולכאורה אנטישמיות מצד בכירים סיניים ואמצעי התקשורת הממלכתיים של סין, ושינוי ביחסי סין-ישראל במהלך המתחים שהתגברו בין ארה"ב וסין, כמו גם התפיסה שממשלת סין תומכת בפלישה של רוסיה לאוקראינה.108

מסלול עתידי

להלן התפתחויות פוטנציאליות הקשורות להשפעה של בייג'ינג על אמצעי התקשורת בישראל, שיש לעקוב אחריה מקרוב בשנים הבאות:

מפנה בתמיכה בבייג'ינג לאחר הבחירות: ביוני 2022 הודיע ראש הממשלה בנט כי יפזר את הכנסת, ויכין את הזירה לסיבוב בחירות נוסף המתוכנן ל-1 בנובמבר 2022. אפשרות זו יכולה להתגשם, באם בנימין נתניהו ישיב לחיים את הקריירה הפוליטית שלו ויחזור לכוחו, או שמנהיג אחר בעל קירבה חזקה לבייג'ינג יעדיף לחדש את הקשרים הבילטרליים, בציפייה לחידוש הקשרים הבילטרליים והעברת המסרים בין בכירים ישראליים, השגרירות, ואמצעי התקשורת ממלכתיים סיניים כמו רדיו סין הבינלאומי.

הפעלת השפעה סמויה על נקודות של "חניקת" מידע: ישנן כמה נקודות כניסה פוטנציאליות לתקשורת הישראלית ולזרימת המידע שבייג'ינג עלולה להפעיל באופן יותר אגרסיבי כדי לתמרן את התכנים, אם היא תחוש כי יש צורך בכך, למשל אם היחסים עם סין לעומת היחסים עם ארה"ב, יעמדו במוקד בוויכוח לקראת הבחירות. זה כולל את המידה הגבוהה יחסית של שימוש בטלפונים מתוצרת "שיומי" בישראל,109 הפופולריות של "טיק טוק", והאינטרסים העסקיים של מספר קטן של אילי-הון, שבסיסם בסין או במקאו, המחזיקים בבעלותם ערוצי תקשורת וכבר נחשדים בשיתוף פעולה מושחת עם בכירים ישראלים, בכיסוי תקשורתי שאינו קשור לסין.

מתן מענה נגדי ויותר שיחות פתוחות על השפעתה של המפלגה הקומוניסטית הסינית: עיתונאים ישראלים ומנהיגי ציבור ופוליטיקאים הראו כי הם רגישים לטקטיקות חשאיות או למאמצי הפחדה מצד השגרירות הסינית, המעוררים חשיפות תקשורתיות והתמרמרות. מאמצים שיעשו בעתיד בכירים סינים לנקיטת יד קשה, בניסיונם להשפיע על הכיסוי התקשורתי, עשויים לגרום לתגובה דומה, ויש להם את הפוטנציאל לגרום להפעלת ערוצים חשאיים יותר כמו תשלום למשפיענים ברשתות החברתיות. יש צורך במחקר נוסף לגבי השפעה אפשרית על קהלים דוברי ערבית ורוסית.

On Israel

See all data, scores & information on this country or territory.

See More
  • Population

    9,558,000
  • Global Freedom Score

    73 100 free

More From BGMI

Front pages of the China Daily (left), the Beijing News (center), and the Global Times (right) featuring reaction to the Notre Dame Cathedral fire, which took place on April 15, 2019.

Recommendations

Recommendations for media, governments, civil society, donors, and tech companies.

The title screen of a program called “How Xi Jinping Pursues Happiness For People” from the CGTN archive is seen as it plays on a computer monitor in London.

Methodology

More on the research, country selection, and scoring for Freedom House’s BGMI report.

People take part in an event in front of the Chinese embassy in Kuala Lumpur in solidarity with the Uyghur community in China in 2019. The event commemorated the 10th anniversary of the riots in Urumqi that left nearly 200 people dead.

Acknowledgements

Learn more about BGMI's authors, researchers, reviewers, advisors, and donors.